השמש ירדה לאט על ריו דה ז’ניירו, כששלוש נשים ירדו ממונית שחורה אל מול מלון בוטיק מפואר בצמוד לחוף קופקבנה.
נטע, סיוון ולי — שלוש נערות ליווי מישראל, מהסוג שלא שוכחים — הגיעו לברזיל לא רק כדי לברוח מהשגרה, אלא גם כדי לטעום… חיים.

"ברזיל, מותק," צחקה נטע כשהסירה את המשקפיים הכהים. "כאן אף אחד לא שואל שאלות. כאן רוקדים קודם, מדברים אחר כך."

הן קיבלו הזמנה מלקוח מסתורי, איש עסקים ברזילאי בשם רפאל. הכל הוזמן מראש: טיסות, סוויטות, ספא, והופעות פרטיות – לא על במה, אלא בין הצללים של מועדוני האליטה של ריו.

בלילה הראשון, הן מצאו את עצמן במסיבת וילה פרטית מול האוקיינוס. וילה מפוארת עטופה באור נרות, מוזיקת סמבה עדינה וריח של פרחים, יין וגעגוע.

סיוון, עם שמלה אדומה כמו אש, לא הייתה צריכה לומר מילה. גברים נמשכו אליה כמו גלים אל סלע. לי, שקטה ומתוחכמת, כישפה מבטים במילה אחת באנגלית שבורה.
נטע, הכי חופשייה מביניהן, רקדה על הדק כאילו נולדה שם.

רפאל, האיש שזימן אותן, הגיע רק בחצות. גבר גבוה עם עיניים כהות מדי וחיוך שיודע יותר ממה שהוא מוכן לומר.
הוא הזמין את כולן לוילה בהרים, ל"סוף שבוע של קסם", כך הוא אמר.

ובסוף השבוע ההוא — החוקים השתנו.

בין מסאז'ים, ארוחות גורמה ונוף עוצר נשימה, הפכו הביקורים למשהו אחר.
נטע החלה להתאהב, סיוון שיחקה איתו משחק של שליטה, ולי… לי גילתה שרפאל לא בא לבד.
היה איתו שותף. גבר צעיר, יפה תואר, עם סוד בעיניים — והוא לא בא רק בשביל לצפות.

בין יערות גשם, מבטים גנובים ומגעים שלא צריך לתאר — הן הבינו שמה שקורה בריו, לא נשאר רק בגוף.
יש מקומות שמעוררים רגשות שלא ידעת שקיימים.
יש לילות שבהם את לא מוכרת פנטזיה — את חיה בתוך אחת.

כשהמטוס המריא חזרה לתל אביב, אף אחת לא הייתה אותה אחת.
נטע הסתכלה על הטלפון שלה, שעדיין לא קיבלה ממנו הודעה.
סיוון חייכה לעצמה, כאילו הצליחה בגמר של משחק ששיחקה רק היא.
ולי? לי הורידה את הראש על החלון, וידעה בלב שמה שקרה שם – לא נגמר באמת.

ריו אולי מאחוריהן.
אבל הלילה ההוא, בו הן הפסיקו להיות נערות ליווי והתחילו להיות נשים של עצמן –
יישאר לנצח.