בשוק שירותי המין בישראל מתקיימים זה לצד זה שני מודלים עיקריים: נערות ליווי ודירות דיסקרטיות. שניהם מציעים מפגש בתשלום, אך הם שונים במיקום, במחיר, באופי החוויה, ברמת הפרטיות ובסיכון המשפטי. ההבחנה חשובה לכל מי שמנסה להבין את התופעה – ולא רק כצרכן.

נערת ליווי עובדת בדרך כלל במודל אאוט-קול: היא מגיעה לבית הלקוח, למלון או נפגשת במקום שסוכם. לעיתים השירות כולל גם ליווי חברתי לאירוע, ולא רק מפגש מיני. הדירה הדיסקרטית היא מודל אין-קול: הלקוח מגיע לכתובת קבועה – לרוב דירה בבניין מגורים שמושכרת או מופעלת לצורך המפגשים. שם מחכה לו בחורה אחת או יותר, והמפגש נשאר בין כותלי הדירה.

ההבדל הראשון הוא המחיר. ליווי יקר יותר: תעריפים נפוצים נעים סביב 1,200–1,500 שקלים לשעה ומעלה, ולעיתים מתווספות עלויות נסיעה. בדירה דיסקרטית המחיר נמוך יותר בדרך כלל – מאות שקלים עד כ-1,000 שקלים לשעה, תלוי בעיר, במשך הזמן וברמת הדירה. מי שמחפש מפגש קצר וזול נוטה לדירה; מי שרוצה גמישות במקום או אווירה פחות "תעשייתית" משלם יותר על ליווי.

גם החוויה שונה. בדירה הדיסקרטית הדגש הוא על מפגש מיני ממוקד, בסביבה ביתית לכאורה אך קבועה ומאורגנת. עם נערת ליווי אפשר לבחור מלון, בית או אפילו יציאה משותפת, ולכן יש מי שמתארים את זה כחוויה אישית יותר. מנגד, בדירה אין צורך לארגן חדר או להסתיר הגעה של זרה לבית, והזמינות לעיתים גבוהה יותר.

לסיכום, הדירה הדיסקרטית זולה ונוחה יותר למי שמוכן להגיע למקום קבוע. נערת הליווי יקרה יותר ומאפשרת בחירת מיקום, אך מעבירה סיכון לבית הלקוח.