בתור הבא היה קרב צמוד אבל ה-9 שלי ניצח את ה-8 של רן ושוב אמא שלו קמה מהכורסה כדי שאוריד לה עוד בגד. הפעם זאת הייתה החצאית ולרגע הובכתי כשלא מצאתי את הרוכסן שלה, מי שם רוכסן מאחור? אבל היא עזרה לי והפעם כבר תפסתי יותר אומץ וכשהורדתי לה את החצאית ליטפתי לה ת'ישבן, לא ליטוף שאפשר לתייג כמִקרי, אגבי, אלא ליטוף חרמני על שני פלחי ישבנה, כזה שלא השאיר ספק שהוא מכוון, ליטפתי והורדתי, חשפתי את תחתוני הביקיני הצחורים שלה שפס רטיבות בלט עליהם, מסמן את מיקום חריץ הכּוּס שלה.

בסיבוב הבא "זכיתי" לראות את התחתונים של אמא שלי, המלך-לב-אדום שלו לא השאיר לי הרבה סיכוי. אמא עשתה לו חיים קלים עם חצאית המעטפת שלה שכל מה שנדרש זה לפתוח את הקשר בחגורה והיא צנחה לרצפה ועדיין רן ניצל את הרגע להמשהר לי כגמולי ויותר כשמזמז ת'תחת של אמא ואפילו הוסיף וצבט לה אותו, צביטה קלה שחילצה מאמא "אופס" מתחנחן אבל העיניים שלי היו מרותקות לתחתונים שנחשפו, חוטיני זעיר שמשולש הבד מקדימה בקושי הסתיר את הכוס שלה, לא משאיר ספק שאמא מגלחת את שיער הערווה שלה, והחוט מאחורה מתחבא בחריץ התחת ומשאיר את כל ישבנה חשוף וגלוי.

כשפתחתי 6-תלתן חששתי אבל אז רן פתח 6-פיק, תיקו, כבר רצינו לעשות מה שעשינו במקרה כזה כששיחקנו 'מלחמה' כילדים, מניחים 3 קלפים סגורים ואז פותחים מעליהם קלף, כשה-"סטופּ (STOP) כדור הארץ!" של אמא שלי עצר אותנו, "אצלנו כשמשחקים בזה שניכם מנצחים" אמא ציחקקה והשאלות 'האם הן שיחקו בזה כבר קודם?' ו'אם כן, אם מי?' חלפו כברק במוחי אבל שתקתי, "או אם תרצו שניכם מפסידים" אמא של רן התערבה, מחייכת, "מה שאומר ששניכם עכשיו תורידו לנו את המשהה" אמא המשיכה אותה, "אבל לא ביחד, נערות ליווי חיפה, אנחנו רוצות גם לראות, אז רן, אתה המארח ולכן אתה תתחיל" אמא של רן השלימה.

ישבתי על הכורסה והבטתי מהופנט ברן שמוריד לאמא שלי את המשהה, מוריד וממזמז. ההיסוס והמבוכה שליוו אותנו כשהתחלנו נעלמו ורן, בלי בושה, שיחק לאמא בשדיים, לא ממש הוריד ת'משהה, רק ערטל את הציצים והתחיל להשתעשע בהם, ללוש, למולל את הפטמות הכל כך כהות ונוקשות ואמא? אמא במקום שתעצור אותו רק חייכה אלי, חיוך מעודד להמשיך ו…"על פי חוקי המשחק שלנו זה מותר" אמא של רון גחנה לעברי ולחשה, כאילו קראה את מחשבותיי, "עד שהמשהה על הרצפה או חמש דקות, מה שבא קודם" היא ציחקקה, "ו…" היא ליטפה את ראשי, "אני מצפה שגם לי תעשה את זה, שתמזמז אותי, לא רק בציצים, גם אם תזכה להוריד לי ת'תחתונים" היא חייכה לעברי ושוב השאלות 'האם הן שיחקו בזה כבר קודם?' ו'אם כן, אם מי?' חזרו וחלפו במוחי.