אנחנו שתי חיילות בודדות באחד מבסיסי חיל האוויר בארץ, שתינו הגענו לכאן מארצות הברית לשרת את המדינה שאנחנו כל כך אוהבות וגדלנו על ערכיה. תמיד חלמנו להגיע לפה ולתת מעצמנו כמה שרק אפשר, בארץ זבת חלב ודבש הזאת.
אבל פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. כמה שאנחנו מוכרות כחיילות בודדות וכמה שהעמותות מנסות לעזור לנו, זה לא מספיק כלכלית ואנחנו מרגישות שאוטוטו אנחנו קורסות תחת הנטל הכלכלי. החיים פה בארץ לא זולים בכלל.
ביקשנו לקבל אישור עבודה מחוץ לבסיס וקיבלנו סירוב בתואנה שזה יכול לפגוע בשרות הצבאי שלנו, כאילו, מה נסגר פה????? למרות שהמשכורת הצבאית שלנו קצת יותר גבוהה מהרגיל מכיוון שאנחנו מוגדרות בודדות, זה לא מספיק לנו לכלום.
החלטנו לעשות מעשה. שתינו עושות יומיות ויוצאות כל יום הביתה מהבסיס בשעה חמש אחרי צהרים. החלטנו להפוך את הדירה שקיבלנו מהצבא למכון ליווי ולהתחיל לעבוד כנערות ליווי ולקבל לקוחות אצלנו בבית. חרמנים, ברוך השם, לא חסרים פה. יאמר לזכותם של הגברים בישראל שהם בהחלט יודעים להעריך דברים טובים ולפרגן ולפנק כשטוב להם. ואנחנו בהחלט טובות בסקס.
ההתחלה שלנו בתור נערות ליווי הייתה קשה, אבל עם הזמן למדנו ליהנות מהעבודה הזאת, וכשראינו את הכסף מתחיל לזרום זה הקל עלינו את הזרימה בזיונים. מעגל הלקוחות שלנו התרחב, ויכולנו להרשות לעצמנו להיענות ללקוחות קבועים, רציניים, מפרגנים ומפנקים יותר.
לא קיבלנו כל אחד, רק את אלו שהרגשנו בטוחות אתם. מי שרצה להתייחס אלינו כזונות מהרחוב לא קיבל שירות. הגדרנו את עצמנו מראש נערות ליווי עם איכויות גבוהות, מקום נקי, שירות מעלף וממכר ועם טעם של עוד.
עם הזמן גם הרשינו לעצמנו להעלות את התעריפים שלנו, וקיבלנו את מבוקשנו בלי להתווכח יותר מדי. בשעות היום אנחנו חיילות בשרות צבא ההגנה לישראל, ובשעות הלילה אנחנו נערות ליווי חינניות, צעירות ומבוקשות, ועוד עם מבטא אמריקאי בולט….. דבר שכנראה גם עושה אל זה לחלק לא קטן מלקוחותינו.
ועל זה נאמר לתפארת מדינת ישראל וכל הכבוד לצבא הגנה לישראל.